החלטה בתיק מ"ת 6623-04-11 - פסקדין

בפני בקשת המבקש להקל בתנאי שחרורו בערובה (שהינם מזה למעלה משנה מעצר בית מלא) באופן שבו יוכל לצאת מדי יום לעבוד בבית המלאכה לתיקון תקרים שבבעלות אביו.

המדינה מתנגדת לבקשה וזאת על אף שהסכימה לבקשה דומה של שלושת הנאשמים הנוספים המואשמים יחד עם המבקש באותו כתב האישום.

המדינה מנמקת התנגדותה בכך שבמהלך מעצר הבית אובחן המבקש כמי שממשיך לעסוק בפעילות הימורים אסורה ובכך לטענתה הפר את תנאי השחרור בערובה.

בעקבות כך, פנתה בשעתו המדינה בבקשה לבית משפט זה לעיון חוזר בתנאי השחרור של המבקש וביקשה כי יורה על השבתו למעצר.

בית משפט זה (כב' השופט א. אינפלד) בהחלטה מיום 20.5.12 קבע כי הגם שלא הוכחה הפרה פורמאלית של תנאי השחרור, הרי שבפעילות האינטרנטית והטלפונית של המבקש באה לידי ביטוי פגיעה ברמת האמון שניתן לתת בו. לאור זאת החליט בית המשפט שאמנם אין מקום להשיבו למעצר, אולם קבע סדרת תנאי שחרור נוספים ומכבידים.

המבקש ערר על כך לבית המשפט העליון וביום 25.6.12 נתקבל הערר (בש"פ 4735/12) נקבע באותה החלטה כי משנקבע שלא הייתה הפרת תנאים, לא היה מקום להוסיף תנאי שחרור נוספים כפי שקבע בית המשפט המחוזי ואותם התנאים בוטלו.

בית המשפט העליון הוסיף וציין בהחלטתו הנ"ל כי בין מועד מתן החלטת כב' השופט אינפלד לבין מתן ההחלטה בערר עליה, התרחש דבר נוסף והוא הקלה מוסכמת בתנאי השחרור של שלושת הנאשמים הנוספים בפרשה באופן ששלושתם יוכלו לצאת מדי יום לעבוד.

נקבע בהחלטה שבערר כי המסגרת לדון בבקשת המבקש והקלה דומה גם בעניינו הינה במסגרת בקשה לעיון חוזר בבית המשפט המחוזי וכי שיקול מרכזי בדיון באותה הבקשה יהיה בהקלת התנאים של שלושת הנאשמים האחרים.

בדיון היום , ובהמשך לתגובה מפורטת בכתב, מתנגדת לכך המדינה. לטענתה הפרות האמון שנתגלו במעשי המבקש דנן כפי שבאו לידי ביטוי בהחלטת כב' השופט אינפלד מבדילות ומבחינות את עניינו משלושת הנאשמים האחרים באופן בו על אף הסכמת המדינה להקלה בתנאיה האחרים אין מקום להקלה שכזו בעניינו של המבקש.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה שבכתב, בטיעוני הצדדים בעל פה, בכתב האישום ובהחלטות בית משפט זה, ובית המשפט העליון המפורטות לעיל, מסקנתי הינה כי דין הבקשה להתקבל ואין מקום לאבחנה הנטענת על ידי המדינה בעניין זה בין הנאשמים באותה הפרשה.

משקבע בית המשפט העליון, בקבלו את הערר על החלטת בית משפט זה, כי תנאי השחרור בערובה לא הופרו על ידי המבקש ועל כן אין לראות בהתנהלותו נשוא אותו עניין עילה מוצדקת להחמרה בתנאיו - מתבקשת גזירה שווה לעניין זה גם לעניין הבקשה שבפני.

באותה החלטה שבערר, ציין בית המשפט העליון כי יש מקום לבחינת בקשתו הנוכחית של המבקש בגדרו של הליך עיון חוזר ובהליך שכזה שיקול מרכזי ביותר יהיה בהחלטה המוסכמת לעניין ההקלה בתנאי השחרור של שלושת הנאשמים האחרים.

נקודה נוספת הינה כי היקף המעשים המיוחס למבקש דנן מצומצם לאישום הראשון בלבד בעוד שלשני נאשמים אחרים (נאשם 1 ונאשם 3) מיוחסים אישומים נוספים של עבירות הימורים, הלבנת הון, מרמה, מיסים ועוד.

המדינה כאמור הסכימה להקלה בתנאי השחרור של הנאשמים 1, 2 ו- 3.

סוף דבר נוכח קביעותיו של בית המשפט העליון בבש"פ 4735/12 הנ"ל, איני רואה מנוס מקבלת הבקשה דנן.

ההקלה בעניין שלושת הנאשמים הנוספים הייתה היתר יציאה לעבודה לחמש שעות ביום תחת פיקוח ובמקום עבודה ספציפי.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הקלה בתנאי השחרור בערובה של המבקש באופן בו המבקש יוכל לצאת את מקום מעצר הבית שלו בימים א' עד ה' בין השעות 07:30 עד 12:30 וזאת בבית העסק לתיקון תקרים (פנצ'ריה) של אביו.

תנאי ליציאתו לעבודה כאמור הינו שהוא ילווה במקום העבודה ובחזרה ממנו על ידי אחד המפקחים שנקבעו בהחלטת השחרור המקורית. כמו כן במהלך הימצאותו של המבקש בפנצ'רייה יימצא לצידו בכל עת אביו או אחד המפקחים האחרים.

<#3#>